מי עושה מה בברית? סנדק, כיסא של אליהו, קוואטער ובחירת השם
מאת המוהל איתמר חמו · כ־3 דקות קריאה
"מי יהיה סנדק?" היא אחת השאלות הראשונות שנשמעות אחרי "מזל טוב". ואחריה מגיעות עוד: מי מחזיק את התינוק, מי מכניס אותו, ומה בדיוק עושים עם הכיסא של אליהו. הנה מפה קצרה של הכיבודים בברית, כדי שתוכלו לחלק אותם בלב שלם.
הסנדק: המקום של הכבוד
הסנדק הוא מי שמחזיק את התינוק על ברכיו בזמן המילה. זה הכיבוד הגדול ביותר בברית. הרמ"א כותב בשולחן ערוך: "ונוהגין להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו" (יורה דעה רסה, יא).
הרמ"א מביא שם גם משפט יפה: "דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת", כלומר הסנדק דומה לכהן שמקטיר קטורת בבית המקדש. ומכאן גם המנהג שלא לכבד את אותו אדם בסנדקאות לשני ילדים באותה משפחה. יש מקפידים על כך ויש שלא, וכדאי לשאול את הרב שלכם.
את מי בוחרים? יש נוהגים לכבד את הסבא, יש שמכבדים רב או אדם שהמשפחה מעריכה, ויש מנהגים קבועים במשפחות ובעדות. אין כאן כלל אחד.
מה הסנדק צריך לדעת? לשבת יציב, לנשום עמוק ולהקשיב להוראות שלי. אני אראה לו בדיוק איך להחזיק, ואין צורך בניסיון קודם.
כיסא של אליהו
בכל ברית מכינים כיסא מיוחד, כיסא של אליהו הנביא. בשולחן ערוך: "נוהגין לעשות כסא לאליהו שנקרא מלאך הברית וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כסא אליהו" (יורה דעה רסה, יא).
למה דווקא אליהו? בפרקי דרבי אליעזר (פרק כט) מסופר שאליהו קינא על כך שעם ישראל הפסיק למול בימיו, והקב"ה אמר לו: "חַיֶּיךָ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בְּרִית מִילָה עַד שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ". ומכאן: "הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מוֹשָׁב כָּבוֹד לְמַלְאַךְ הַבְּרִית".
יש בזה רעיון מקסים: בכל ברית, בכל מקום ובכל דור, יש אורח אחד שמגיע תמיד. גם אם סבא לא הצליח להגיע מחו"ל, אליהו כבר כאן.
בפועל נהוג להניח את התינוק לרגע על הכיסא או לידו, ולפעמים מכבדים בכך מישהו מהמשפחה. כל משפחה ומנהגה.
קוואטער וקוואטערין: מביאי התינוק
"קוואטער" היא מילה ביידיש לתפקיד מוכר: מי שמביאים את התינוק אל מקום הברית. בדרך כלל זה זוג. האישה (הקוואטערין) לוקחת את התינוק מהאמא ומביאה אותו עד הפתח, ושם בעלה לוקח אותו ומכניס אותו פנימה.
גם לזה יש שורש בדברי הרמ"א, שכותב על האישה ש"היא עוזרת לבעלה ומביאה התינוק... ואז לוקח האיש ממנה". יש נוהגים לכבד בתפקיד זוג צעיר, ויש שמכבדים בו זוג שמחכה לילדים, מתוך תפילה שהברכה תעבור גם אליהם. בקהילות ספרדיות לא תמיד משתמשים במונח הזה, אבל כמעט בכל ברית יש מי שמביאים את התינוק, וזה כיבוד יפה לחלק.
עוד כיבודים שאפשר לחלק
אם יש הרבה אנשים שרוצים לכבד, יש עוד תפקידים:
- העברת התינוק בין השלבים, מהכיסא של אליהו אל הסנדק וממנו לאב.
- אמירת הברכות וקריאת "ויקרא שמו בישראל".
- החזקת התינוק בזמן הברכות שאחרי המילה.
- אמירת פסוקים ותפילות, לפי מנהג המשפחה.
טיפ קטן: כתבו מראש רשימה ותנו לי אותה לפני תחילת הטקס. כך אוכל לקרוא לכל אחד בזמן, ואף אחד לא יישכח.
בחירת השם
בברית, אחרי המילה, מכריזים על שם התינוק בתוך הברכה: "וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל". זה רגע מרגש במיוחד. לא פעם זו הפעם הראשונה שהמשפחה שומעת את השם.
כמה דברים שכדאי לדעת:
- מנהגים שונים: יש נוהגים לקרוא לתינוק על שם סבא או סבתא בחייהם, ויש נוהגים לקרוא רק על שם מי שכבר נפטר. שני המנהגים ותיקים ומכובדים.
- שם בברכה: אני צריך לדעת את השם המלא ואת שם האב (ולפעמים גם את שם האם) לפני הטקס. אפשר ללחוש לי אותו, אם אתם רוצים שזו תהיה הפתעה.
- כתיב והגייה: אם השם חדש או נדיר, כתבו לי אותו עם ניקוד. ככה אגיד אותו נכון כבר בפעם הראשונה.
ואם יש מתח במשפחה?
זה קורה, והרבה. שני סבים, סנדקאות אחת. הצעה שעובדת לא פעם: סבא אחד יהיה סנדק, והשני יקבל את הכיבוד של אמירת הברכות או של הכיסא של אליהו. כל הכיבודים בברית הם כבוד גדול, ואין "פרס ניחומים".
רוצים לחשוב יחד איך לחלק את הכיבודים? אני זמין לשיחה לפני הברית, בחיפה, בקריות, בעכו והסביבה: 052-6802811 (טלפון או וואטסאפ).
מקורות
- שולחן ערוך יורה דעה רסה, יא, והגהת הרמ"א שם
- פרקי דרבי אליעזר, פרק כט
מנהגי הברית שונים בין קהילות ומשפחות. בכל שאלה על המנהג שלכם, שאלו את הרב שלכם.