פדיון הבן: מה זה, מי צריך ומתי? כולל מחשבון תאריך

שלושים יום אחרי הלידה, כשהבית כבר קצת נרגע, מגיעה עוד שמחה גדולה: פדיון הבן. אבא "פודה" את בנו הבכור מהכהן בחמישה סלעים של כסף, כמו שכתוב בתורה: "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה... כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים" (במדבר יח, טז). זו מצוות עשה מן התורה, והיא חלה על האב (שולחן ערוך יורה דעה שה, א–ב).

כאן תמצאו בקצרה מי צריך פדיון, מתי עורכים אותו ואיך הוא נראה. וממש כאן למטה, מחשבון שעוזר למצוא את התאריך.

מחשבון: מתי הפדיון?

הזינו את תאריך הלידה, וסמנו אם הבן נולד אחרי השקיעה.

מי צריך פדיון הבן?

פדיון הבן נעשה רק כשכל התנאים האלה מתקיימים:

בכור של האמא. הקובע הוא שזו הלידה הראשונה של האם ("פטר רחם"), גם אם לאבא כבר יש ילדים (שו"ע יו"ד שה, יז). אם קודם נולדה בת, הבן שאחריה כבר אינו "פטר רחם" ואין פדיון.
לידה רגילה. בן שנולד בניתוח קיסרי פטור מפדיון, וגם הבן שנולד אחריו בלידה רגילה פטור (שם, כד).
אין הריון קודם שפוטר. הפלה עד היום ה־40 להריון לא פוטרת, והבן שנולד אחריה חייב בפדיון. הפלה מאוחרת יותר עשויה לפטור, לפי שלב ההתפתחות של העובר (שם, כב–כג). כאן כדאי מאוד לשאול רב.
ההורים אינם כהנים או לויים. אם האבא כהן או לוי, אין פדיון. וגם אם האמא בת כהן או בת לוי, הבן פטור, אפילו כשהאבא ישראל (שם, יח).

יש עוד מקרים מיוחדים (למשל תאומים, או אב שלא פדה את בנו בזמן, ואז הבן פודה את עצמו כשיגדל, שם, טו). בכל ספק, שאלו רב לפני שמתכננים.

מתי עורכים את הפדיון?

הבכור נפדה אחרי שעברו עליו שלושים יום, ומקיימים את המצווה מיד, כלומר ביום ה־31 (שו"ע יו"ד שה, יא).

איך סופרים: יום הלידה הוא היום הראשון. כך שבלוח השבוע הוא נופל יומיים אחרי יום הלידה: נולד ביום ראשון, הפדיון ביום שלישי.
נולד אחרי השקיעה: בהלכה היום מתחיל בשקיעה, ולכן תינוק שנולד בערב נחשב כאילו נולד ביום שאחריו, בדיוק כמו בחישוב יום הברית.
ביום, לא בלילה: מעיקר הדין אפשר לפדות גם בלילה, אבל נוהגים לפדות ביום (ש"ך יו"ד שה, ס"ק יב). ויש פוסקים שמקפידים שיעברו 29 יום ו־12 שעות ועוד מעט מרגע הלידה, ולכן כשהתינוק נולד סמוך לשקיעה, עדיף לא לקבוע את הפדיון מוקדם מאוד בבוקר (פתחי תשובה שם, ס"ק יז).
שבת: לא פודים בשבת. אם היום ה־31 חל בשבת, מחכים ליום ראשון (שו"ע שם, יא).
יום טוב: גם ביום טוב לא פודים, כמו בשבת (ש"ך שם, ס"ק יב), והפדיון נדחה לאחר החג.
חול המועד: יש מי שכתב שלא לעשות פדיון בחול המועד, אבל הרמ"א פוסק שמותר, "וכן עיקר" (רמ"א שם, יא).
תענית ציבור: כשהיום ה־31 חל בצום, יש נוהגים לפדות ביום התענית ולערוך את הסעודה בערב שאחריו, ויש מי שכתב לפדות כבר בלילה שלפני הצום (ש"ך שם, ס"ק יב). כאן שואלים רב.
ברית שנדחתה: אם הברית נדחתה (למשל בגלל צהבת) והתינוק כבר בריא ביום ה־31, מקדימים את הברית לפדיון. ואם עדיין לא, יש פוסקים שאין מחכים עם הפדיון (ש"ך שם, ס"ק יב; פתחי תשובה שם, ס"ק כג).

איך נראה הטקס?

הטקס קצר ומרגש. האבא פודה בעצמו, ולא על ידי שליח (רמ"א שם, י).

הכהן: מזמינים כהן. מביאים את התינוק לפני הכהן, והאבא אומר לו שזה בנו הבכור.
השאלה: הכהן שואל בארמית: "במאי בעית טפי, בבנך בכורך או חמש סלעים דמחייבת לפדות בהן?", כלומר: מה אתה מעדיף, את בנך הבכור או את חמשת הסלעים שאתה חייב לפדות בהם? והאבא עונה: "בבני בכורי", ונותן את הכסף (רמ"א שם, י).
הברכות: בשעת הנתינה האבא מברך "על פדיון הבן" ו"שהחיינו" (שו"ע שם, י).
אחרי הפדיון: הכהן מברך על כוס יין (רמ"א שם, י). ויש נוהגים שהכהן מברך גם את התינוק.

חמשת הסלעים: נותנים לכהן כסף או חפץ ששווה כסף, אבל לא קרקע ולא שטר (שו"ע שם, ג). נהוג לתת חמישה מטבעות כסף. השיעור המדויק בגרמים שנוי במחלוקת בין הפוסקים, ולכן כדאי לוודא מראש מול הכהן או הרב שהמטבעות מתאימים.

הסעודה

נוהגים לערוך סעודה בשעת הפדיון (רמ"א שם, י), והיא סעודת מצווה. הטעם הוא פרסום המצווה, ולכן מזמינים משפחה וחברים לשמוח יחד. לא צריך משהו גדול: העיקר הוא השמחה, המצווה, ומקום נוח לאמא ולתינוק.

לסיכום

פדיון הבן הוא רגע מיוחד שמגיע רק לחלק מהמשפחות, ולכן כדאי לבדוק מראש אם הוא שייך אליכם. המחשבון למעלה נותן נקודת פתיחה, אבל דיני פדיון הבן מלאים בפרטים. לפני שקובעים תאריך, ובכל מקרה של ספק, התייעצו עם רב.

ומי שעוד לא הגיע לשם, אפשר להתחיל מחישוב תאריך הברית.

מקורות

שמות יג, יג; במדבר יח, טו–טז
שולחן ערוך יורה דעה סימן שה, סעיפים א, ב, ג, י, יא, טו, יז, יח, כב, כג, כד, והגהות הרמ"א שם (סעיפים י–יא)
ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה שה, ס"ק יב
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה שה, ס"ק יז, כג